מה כדאי לדעת על ימי מחלה?

מטבע הדברים, עובדים עלולים לחלות במחלות שונות ולהיעדר מהעבודה, על חשבון ימי מחלה שמגיעים להם. ימי מחלה הם זכות שכל עובד צובר תוך כדי עבודה והם מאפשרים לו לקחת חופש מחלה כשהוא זקוק לכך ולקבל את תמורתם. עובדים רבים אינם יודעים שימי מחלה מוגבלים במספרם והם תלויים בתקופת העבודה שלהם באותו מקום, וכדאי לדעת על כך יותר. חובה להמציא למעסיק את אישור המחלה שמעניק לו ימי מחלה כדי לקבל אותם מהמעסיק. את האישור למעסיק נותן רופא המשפחה שמאבחן אותה או את המצב הגופני הבריאותי שנפגע ומקנה לו את הזכות להיעדר ממקום העבודה.

לכמה ימי מחלה זכאים עובדים?

עבור כל חודש עבודה כל עובד צובר 1.5 ימי מחלה לאותו חודש, והם יכולים להצטבר למספר של 18 ימי מחלה בשנה. הצבירה המקסימלית של ימי מחלה היא 90 ימי מחלה, אם כי יש הסכמי עבודה שמאפשרים אחרת וזה תלוי בכל מקום עבודה, פרטי או ציבורי. מדובר בשבוע עבודה רגיל שנמשך חמישה או שישה ימים ולגבי עבודה לפי שעות או בהיקף נמוך יש לחשב את ימי המחלה שמגיעים לעובד אחרת. עם זאת, התשלום שמגיע לעובד מתחיל רק מהיום השני למחלתו והוא לא יקבל תשלום על יום המחלה הראשון. חשוב לדעת גם שבדרך כלל, ימי המחלה שנצברים לזכות העובד אינם יכולים להיות מומרים בכסף, כמו שיש אפשרות כזאת לפעמים עם ימי חופשה. היוצא מהכלל הוא הסכמים קיבוציים או הסכמי עבודה פרטניים שמעניקים לו זכות זאת. כמו כן, עובדי מדינה זכאים להטבות נוספות שמפורטות בהסכמי העבודה שלהם ומומלץ לברר זאת במקום העבודה שלכם.

זכות מעוגנת בחוק

יש עובדים שחוששים להיעדר ממקום עבודתם בגלל מחלה כיוון שהם חוששים מתגובת המעסיק אולם חשוב להדגיש שזוהי זכות שמוקנית ומעוגנת בחוק ולא ניתן לפטר בשל היעדרות בעקבות מחלה לאורך כל התקופה שבה הוא מנצל את ימי המחלה שנצברו לזכותו ואין צורך באישור המעסיק לכך אלא באישור מחלה שניתן על ידי הרופא המטפל . עובדים שעתיים או כאלה העובדים רק כמה ימים בשבוע אצל מעסיק אחד או יותר מחשבים אחרת את ימי המחלה שהם זכאים להם ומומלץ להתייעץ לשם כך במחלקת הנהלת חשבונות שאחראית על חישוב השכר של העובדים במקום העבודה. כמו כן, יש הבדל בין צבירת ימי מחלה בשבוע עבודה בן חמישה ימים לבין שבוע עבודה בן שישה ימים.

מה קורה כשנעדרים מהעבודה?

בכל מקום עבודה חובה להתחשב בימים מסוימים שבהם נעדרים מהעבודה כימים שלוקחים בחשבון לצורך חישוב ימי מחלה. נתון זה כולל ימי אבל בעקבות פטירת קרוב משפחה , ימי מנוחה שבועית או ימי חג וימים של היעדרות מסיבות דתיות, חופשות לידה, ימי מילואים והפסקות עבודה מסוימות המוכרות לפי חוק ונהוגות במקום עבודה זה או אחר. לכן, בכל מקרה של ספק או מחלוקת מומלץ לבדוק עם מומחים לדיני עבודה האם אלה ימים שנחשבו לימי עבודה. כך שגם ימי מחלה עצמם נחשבים כימי עבודה לצורך חישוב צבירת ימי מחלה נוספים להמשך, וגם ימי חופשה שלוקח העובד נחשבים לכאלה מבלי לפגוע בזכאותו לימי מחלה. עם זאת, אין רצף בצבירת ימי מחלה. אם מפסיקים לעבוד אצל אותו מעסיק ואחר כך חוזרים לעבוד אצלו לא שומרים על מספר ימי המחלה שצברתם אלא מתחילים את החישוב מחדש. באותה מידה גם אי אפשר להעביר את הזכות הזאת למעסיק אחר ולכן ימי מחלה שלא נוצלו לפני שעזבתם מקום עבודה מסוים הולכים לאיבוד.