ההתפטרות הגדולה וההזדמנויות שנוצרו בעקבותיה

כמה אנשים אתם מכירים באופן אישי שעזבו לאחרונה את מקום העבודה שלהם? כנראה שתדעו לספר על מספר מקרים כאלה, שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מן הנוף האנושי-כלכלי של כולנו, וכבר נתפסים כתופעה, ואפילו כמגמה עולמית הנקראת "ההתפטרות הגדולה".


מגמה זו החלה בשנת 2021 בארצות הברית, ומשם גלשה בהיקפים גדולים לבריטניה ולמקומות רבים נוספים בעולם כולו. בבחינת התופעה עולה כי חלק מן הגורמים לה קשורים למגפת הקורונה, כמו דאגה בריאותית וחשש מהידבקות בנגיף, תמריצים כלכליים ודמי אבטלה ששולמו בימי הסגרים ואיפשרו חופש כלכלי. אבל הועלו גם גורמים שאינם קשורים בהכרח לקורונה, כמו קיפאון השכר במקביל לעליה ביוקר המחיה וחוסר סיפוק ממושך מהעבודה. כלכלנים מסוימים רואים במגמה זו שביתה כללית.

שיעורי התפטרות גבוהים מצביעים על אמון של העובדים באפשרותם למצוא בקלות משרות בהן יתוגמלו יותר, ולכן עולים שיעורים אלה בתקופה של יציבות גבוהה מבחינה כלכלית, יחד עם שיעור אבטלה נמוך וכמות עובדים גדולה במשק.
מיד לאחר התפשטות נגיף הקורונה בעולם בפברואר 2020, נשברו שיאי הפיטורין בארצות הברית, והביאו באופן מיידי כצפוי לשפל בשיעור ההתפטרות. אלא שהמגפה נמשכה והביאה ליציבות כלכלית רעועה, רמת האבטלה הוסיפה להיות גבוהה והורגש מחסור בכוח אדם, ולמרבית ההפתעה אחוזי התפטרות התחילו עולים.

נראה שהשהיה שנכפתה על עובדים בסגרים ובידודים בבית, הרחק ממקומות העבודה, איפשרה להם לחשוב מחדש על תנאי התעסוקה שלהם: יעדים ולוחות זמנים, תנאי עבודה וקריירה, משמעות ויכולת השפעה. כך שעם תחילת ההתאוששות ונסיונות ההתייצבות של שוק העבודה ניסו מקומות העבודה להחזיר אליהם עובדים, אך אלה סירבו לחזור. העובדים, בעיקר הצעירים שבהם, דרשו לוחות זמנים גמישים יותר וחופש לעבודה מרחוק, שיאפשר איזון בין החיים האישיים לעבודה.
ברור לכולם שהעלאת דמי אבטלה כחלק מההתמודדות המדינית עם משבר הקורונה יצרה מצע נוח למקבלי השכר הנמוך להישאר בתנאי אבטלה, אולם האבטלה נשארה בשיעור גבוה גם בענפים שהורדו בהם דמי אבטלה, וגם בענפים בעלי שכר גבוה, כמו הייטק, כשהרמה הגבוהה ביותר בשיעורי ההתפטרות היתה בקרב גילאי 30-45.

עם העליה באחוזי ההתחסנות לנגיף הקורונה בארצות הברית, המשיכו אחוזי ההתפטרות לעלות עוד ועוד, וכבר דווח על עזיבה המונית של מקומות עבודה במגזר הפרטי. התגבשו קבוצות הדורשות שינוי במקום עבודתם, הוקמו קהילות מתפטרים ברשתות חברתיות, ואפילו תועדו רגעי הודעה על התפטרות כולל תגובת המעסיק. המגזר הציבורי בארצות הברית נפגע פחות, כנראה בשל רמה גבוהה יותר של הטבות. המחסור בכוח אדם החל לשבש את התנהלות מקומות העבודה והחברות, ומנכ"לים החלו להרגיש אתגר גדול באיוש התקנים בעובדים בעלי כשרונות מתאימים.
המצב השפיע באופן ישיר על שינויים לטובה בתנאי התעסוקה של העובדים במגזר הפרטי. יותר משליש ממקומות העבודה הרחיבו את הענקת ההטבות .לצורך שימור עובדים קיימים במהלך שנת 2021, והצמיחה בשכר היתה הגבוהה מזה עשרים שנה.

ההתפטרות הגדולה בארצות הברית נותנת אותותיה גם בישראל. שיעורי ההתפטרות כאן עלו במהלך שנת 2021, כמעט בכל הענפים: תחבורה ציבורית, קמעונאות, תיירות, חינוך, וגם הייטק, לאחר שעובדים לא חזרו מחל"ת או שהתפטרו. אם כי ממדי התופעה עדיין לא הגיעו לאלה שבארצות הברית, וההתאגדות איטית יותר. עסקים רבים מתקשים לגייס עובדים, סקרים מראים כי כמעט שלושה רבעים מן האוכלוסייה שינו את יחסם לקריירה, שבעבר תפסה מקום גבוה של חשיבות בסדר העדיפויות שלהם וכעת ירדה, ולמעלה ממחצית העובדים חושבים ברצינות לשנות את תחום עיסוקם. ניתן לראות מעבר של מוקד הכוח מן המנהלים אל העובדים, שדורשים יותר זכויות, שובתים, ומנסים ליצור שינוי בחוזי העסקה. התופעה קיימת בכל שכבות האוכלוסייה והעובדים, וגם בהייטק, משום שהעובדים דורשים זכויות וחופש בכל תחומי ההעסקה, ולא רק העלאת שכר. שכר נמוך וחוסר שביעות רצון מהטבות אמנם נמנו על ידי עובדים כסיבות עיקריות לכך שעזבו את מקום עבודתם, אולם אי נחת מאופן התייחסות המעסיק אל העובדים בתקופת המגפה היתה סיבה רווחת יותר, ולא מעט עלתה גם סיבת חוסר האיזון בין העבודה לחיים. עובדים מצפים שיראו אותם לא רק בזכות תרומתם למקום העבודה, אלא כבני אדם. הם מעוניינים לבחון מחדש את חייהם ואת מערכות היחסים שלהם, ולוודא שהאיזון בינם לבין מקום העבודה נשמר, מעוניינים בארגון אמפטי ומקבל, שמאפשר אחריות כלפי התאגיד והחברה ומעורבות של העובדים, תקשורת מיטבית, שקיפות ואמון, שסומך עליהם, ונותן להם הקשבה, הכרה, גמישות, שיפור מיומנויות ופיתוח אישי, כמו גם טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת סביבת עבודה היברידית וזרימת עבודה הכוללת התנסויות דיגיטליות.

עם תחילת שנת 2022 נראה כי המגמה לא פוחתת ואף עולה, בעולם כולו וגם בישראל, וזה הצפי כעת גם להמשך השנה. מעסיקים מתחילים להבין חלק מן השינויים שחוללה הקורונה לעולם העבודה ואפשר להניח שגם בישראל יושפע שוק העבודה מתופעת ההתפטרות הגדולה, ותנאי העובדים ישתפרו. מעסיקים יבינו כי לצורך שימור עובדים עליהם ליצור סביבת עבודה נוחה, גמישה ומזמינה, כולל אפשרויות היברידיות לעבודה מרחוק, וככל הנראה יעלו גם רמות השכר.

עם זאת נכון לעכשיו קיימות בשוק העבודה בישראל מאות אלפי משרות פניות. התחרות לשימור עובדים ולהשגת עובדים גברה מאוד וניתן לראות שהזדמנויות התעסוקה נפתחות לקהלים שהיו מאותגרים יותר בעבר. הסיכויים בשוק העבודה היו בעבר נמוכים יותר לעובדים ללא רזומה, לעובדים ללא מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות, לעובדים ללא השכלה אקדמאית, ועובדים המגיעים ממשרה שאינה אקדמית, וכל אלה שיפרו את סיכוייהם. לא מעט חברות משפרות את שיטות העבודה על מנת לקדם את מעורבות העובדים וביצועי העובדים, ולטפח את צמיחתם והתפתחותם. כנראה שזו ההזדמנות הגדולה למבקשי עבודה חדורי מוטיבציה להתברג במשרות שיתאימו להם. האם כבר שלחתם היום קורות חיים?